התוקפים כבר לא כותבים בעברית שבורה. הודעות פישינג בעברית תקינה, שמתחזות לגופים ישראליים מוכרים, עוברות בקלות מתחת לרדאר של העובדים.
כך נראות הודעות הפישינג שאנחנו שולחים בסימולציה — מבוססות על מתקפות אמיתיות, בעברית ומותאמות לעבודה בארגון. לחצו על תמונה כדי להגדיל.
עמוד שנראה כמו מסך הכניסה הארגוני (שימו לב לשם המשובש) ונועד לגנוב שם משתמש וסיסמה.
מייל שמתחזה לשיתוף מסמך פנימי — הקישור מוביל לעמוד התחברות מזויף.
הודעה שמבטיחה הטבה ומבקשת להזין פרטים אישיים כדי "לממש" אותה.
רוב העובדים בישראל למדו לזהות פישינג לפי סימן אחד פשוט: ההודעה באנגלית או בעברית שבורה. הכלל הזה כבר לא עובד. ההודעות שמגיעות היום כתובות בעברית תקינה, בניסוח שמתאים לגוף ישראלי מוכר, ולעיתים אפילו עם עיצוב זהה למקור.
השינוי הזה קרה מהר. פעם "עברית מוזרה" הייתה הסימן הכי אמין, והעובדים התרגלו להסתמך עליו כמעט באופן בלעדי. כשההודעות השתפרו, נשארה חשיפה גדולה — כי הכלל היחיד שלימדו את העובדים הפסיק להיות רלוונטי, ולא בא במקומו כלום.
לזה מצטרפת עוד בעיה מקומית: הודעות שמתחזות לגופים שכולם מכירים ולכן כמעט לא בודקים — דואר ישראל, ביטוח לאומי, בנקים, חברות תקשורת וכרטיסי אשראי. כשההודעה מגיעה בעברית ובשם גוף מוכר, רמת החשד יורדת כמעט לאפס.
ההבדל בין הודעה באנגלית להודעה בעברית הוא לא טכני — הוא בראש של הקורא:
אלה הדפוסים שחוזרים בהודעות שאנחנו רואים בשוק המקומי:
אלה הסימנים שאנחנו מלמדים במקום הכלל הישן. הם עובדים גם כשההודעה כתובה בעברית מושלמת:
| מה בודקים | למה זה עובד | דוגמה מעשית |
|---|---|---|
| כתובת השולח המלאה | שם התצוגה קל לזייף, הדומיין הרבה פחות | שם מוכר אבל הדומיין שאחרי ה-@ אינו הכתובת הרשמית |
| לאן הקישור באמת מוביל | הטקסט הגלוי והיעד האמיתי הם שני דברים שונים | ריחוף מעל הקישור מגלה כתובת שאינה של הגוף שמופיע בהודעה |
| האם ביקשתי את זה | רוב הפניות הלגיטימיות מגיעות בעקבות פעולה שלכם | הודעת איפוס סיסמה שהגיעה בלי שביקשתם אף פעם לא תקינה |
| האם יש לחץ זמן | דחיפות היא כלי, לא במקרה | "החשבון ייחסם תוך 24 שעות" נועד למנוע מכם לעצור ולבדוק |
| האם מבקשים לחרוג מהנוהל | זה הסימן שהכי קשה לזייף | בקשה לשנות פרטי חשבון בנק במייל, בלי אימות טלפוני |
| בערוץ הנכון או לא | לכל גוף יש ערוץ שבו הוא באמת פונה | הודעת SMS עם קישור מגוף שמעולם לא שלח לכם קישורים |
זה אולי הפרט הכי חשוב בעמוד הזה, והוא נשמע טכני אבל משפיע ישירות על התוצאה:
זו הסיבה שכל התרחישים שלנו נכתבים בעברית מלכתחילה ולא מתורגמים. ההבדל בתוצאות בין השניים גדול מספיק כדי לשנות את המסקנה.
קמפיין פישינג בעברית עם תרחישים שמבוססים על גופים ותהליכים מוכרים — ומדידה שמשקפת את המצב האמיתי. השאירו פרטים ונחזור אליכם.
קמפיין פישינג מדומה בעברית מאפשר לזהות נקודות חולשה, למדוד את רמת המודעות של העובדים ולקבל תמונת מצב ברורה על רמת הסיכון בארגון.
השאירו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם עם מידע על קמפיין מותאם לארגון שלכם.
ההבדל בין קמפיין שמלמד לקמפיין שרק מייצר מספר הוא בשאלה אחת: האם ההודעה נראית כמו משהו שהעובד באמת מקבל. תבנית מתורגמת נכשלת במבחן הזה כמעט תמיד.
בקמפיין הפישינג של סייבריקס כל הודעה נכתבת בעברית מלכתחילה, על בסיס תרחישים מהשוק המקומי ומהעבודה בארגון עצמו. ההודעות מותאמות למגזר — לארגונים יש תרחישים שונים מאשר לרשות מקומית או למוקד שירות.
זה התהליך שעובר כל תרחיש לפני שהוא נשלח:
גוף ישראלי מוכר, ספק שהארגון עובד איתו, או תהליך פנימי שהעובדים מכירים. ההקשר קובע את רמת השכנוע.
בלי ניסוח מתורגם ובלי שפה גבוהה מדי. הודעה אמיתית נשמעת פשוט, ולכן גם הודעה מזויפת טובה נשמעת כך.
לכל תרחיש יש נקודה אחת ברורה שאפשר היה לזהות — דומיין, בקשה חריגה או לחץ זמן. זה מה שהופך את התרגיל ללמידה.
חלק מהתרחישים מתאימים למייל, אחרים דווקא ל-SMS. הערוץ משפיע על מה שנבדק ועל מה שנלמד.
אחרי הלחיצה מגיע הסבר של פחות מדקה שמראה בדיוק את הסימן שהוחמץ, בשפה פשוטה וברורה.
כשהתרחישים מקומיים, אפשר למדוד דברים שתבנית גנרית לא מאפשרת:
המבנה כאן בנוי סביב סוגי פיתיון ולא סביב מחלקות:
אפשר גם לשלב שני סוגי פיתיון באותו קמפיין ולהשוות ביניהם — זו דרך מהירה לדעת מה מסוכן יותר בארגון שלכם.
אלה הדברים שגורמים לקמפיין להחזיר תוצאה מטעה:
תרחישים בעברית הם רכיב בתוך תמונה גדולה יותר. לומדת אבטחת מידע מלמדת מה לבדוק, והקמפיין בודק אם באמת בודקים. את שניהם כדאי לתכנן יחד כתוכנית סימולציה שנתית ולא כאירועים נפרדים.
ארגון שרוצה אימון רציף לאורך השנה יכול להוסיף את סימולטור הפישינג הארגוני. מי שמנהל מאגרי מידע גדולים ימצא ערך גם בלומדה להגנת הפרטיות. ולראות תוצאות אמיתיות אפשר בקייס סטאדי של קמפייני פישינג.
כי הכלל שרוב העובדים למדו — לחפש עברית שבורה — כבר לא רלוונטי. כשההודעה כתובה היטב, נשארים בלי סימן זיהוי אם לא לימדו מה עוד לבדוק.
בעיקר גופים שכולם מכירים ומצפים לקבל מהם הודעות — דואר, ביטוח לאומי, רשות המסים, בנקים וחברות תקשורת ואשראי.
אפשר, אבל התוצאה תהיה מטעה. עובדים מזהים תבנית מתורגמת מהר מדי, ואחוז הלחיצה יוצא נמוך באופן מלאכותי.
לבדוק את הדומיין המלא של השולח, לאן הקישור באמת מוביל, האם בכלל ביקשתם את הפנייה, והאם מבקשים לחרוג מנוהל קיים.
אפשר לכלול. חלק ניכר מההתחזות המקומית מגיע דווקא בערוץ הזה, ולרוב רמת הזיהוי בו נמוכה יותר.
זו נקודה חשובה. אפשר לבנות תרחישים גם בשפות נוספות או להתאים את עמוד ההסבר, כדי שהלמידה תגיע לכולם.
אנחנו לא משתמשים בלוגו או בזהות של גוף מסוים כדי לפגוע בו. התרחישים מדמים דפוס מוכר, בלי להתחזות לגוף ספציפי בצורה שעלולה להזיק לו.
בדרך כלל כמה ימים. חלק גדול מהזמן מוקדש להיכרות עם התהליכים והספקים שלכם, כי משם מגיעה רמת השכנוע.
משאירים פרטים, מקיימים שיחת אפיון קצרה, ומשם בונים תרחישים בעברית שמתאימים לעבודה בארגון שלכם.
"אם זה באנגלית או בעברית שבורה — זה פישינג" היה כלל טוב לזמנו. היום הוא בעיקר מייצר ביטחון מוטעה. מה שעובד עכשיו זה ללמד עובדים לבדוק כמה סימנים פשוטים שנשארים נכונים גם כשההודעה כתובה מצוין.
רוצים לבדוק איפה הארגון שלכם עומד? דברו איתנו ונבנה קמפיין עם תרחישים בעברית שמתאימים בדיוק לעבודה שלכם.
השאירו פרטים ועברו לקבלת הדגמה על המערכת
אנחנו חוזרים במהירות:)
רוצים להטמיע הגנה בפועל? הכירו את שירות קמפייני הפישינג המדומים של סייבריקס ובדקו עד כמה הארגון שלכם מוכן למתקפת אמת.